אחת המטלות הקשות במהלך הלימודים הייתה כתיבת רשומות בבלוג. כן יש לי מה להגיד! כן אני מעוניינת ליישם את מה שלמדתי! להשתמש בבלוג, בלוח אינטראקטיבי, להתנסות באינטרנט, להכין משחקים לתלמידים ועוד רשימה ארוכה של דברים, אך לכתוב עליהם זה כבר דבר אחר ולכתוב תוך חשיבה ביקורתית ורפלקטיבית נראה לי משימה קשה במיוחד. כמורה לטכנולוגיה ומדעים תמיד בחרתי בדרך העשייה וכאן אני מתבקשת לעשות משהו שונה, לכתוב, להגיב לשתף לנתח, להביע את תובנות שלי בכתיבה בבלוג. בלוג שמנוהל באינטרנט שהוא גם כרטיס הזיהוי שלי כמורה, כאשר כל אחד יכול לקרוא ולהגיב הובילו אותי לחשיבה אחרת . בחירת הנושאים לכתיבת המאמרונים הובילו אותי לחקור את הנושא ולהעשיר את הידע שלי בתחום, ללמוד מושגים חדשים ולהכיר נושאים חדשים בתחום החינוך והתקשוב תוך למידה וחקר. הפומביות של הרשומות הביאה אותי להקפיד לכתוב ולנסח בצורה ברורה וקריאה, כאשר רשומות שכתבתי בנושא: שילוב הדמיות ועצמי למידה בהוראה ושילוב סרטונים בהוראהוקול סקול-פייסבוק לתלמידים הצעירים פורסם בבלוג מס"ע הבנתי שלקול האישי יש חשיבות ויש מורים שאולי ישתמשו ברעיונות ובהצעות בתחום התקשוב, במיוחד התרגשתי כאשר דברים שכתבתי בעקבות קריאת המאמר "מחיר הסטנדרטים במערכת החינוך המודרני" שכתב פרופסור עמי וולנסקי, אחד המרצים שאני מאוד מעריכה ולמדתי רבות בקורס "סוגיות במדעי החינוך" התפרסמו בבלוג מס"ע . במהלך הכתיבה מצאתי את עצמי לפעמים חוזרת ליומן המסע האישי וקוראת את הרשומות שכתבתי ומרגישה תחושה של סיפוק וגאווה, לא מאמינה שאני הצלחתי לכתוב. במיוחד אהבתי לשתף את האחרים באתרים ובתוכנות מעניינות שיכולים לשפר את העשייה. בהתחלה הייתי מחפשת רעיונות לכתיבה, אך ככל שהלימודים התקדמו והכתיבה בבלוג הבנתי שאני לא צריכה לחפש רעיונות מבחוץ , שרעיונות לכתיבה נמצאות אצלי בפנים מתחומי העניין וידע שמצטבר במהלך הלימודים. הכתיבה עזרה לי לארגן את המידע הרב ולעשות חשיבה רפלקטיבית ולאסוף מידע, תיאוריות וכלים לארגז הכלים שישמשו אותי בעתיד, כמורה המעוניינת לשלב את התקשוב בהוראה.
לפני שנה וחצי התחלתי את המסע, חוששת איך אצליח במסע, אולי לקחתי על עצמי מסע קשה מדי שגדול עלי בכמה מידות וכך התחלתי בהתחלה ברגלים רועדות, לפעמים הרגשתי שאני שוקעת ולא מצליחה להתרומם, לפעמים הרגשתי שאני הולכת כי מסע הקורס היה קרוב לליבי, ולפעמים הייתי צריכה לגייס את כל כוחותי כדי להתגבר על מכשול/נושא שלא הבנתי או לא היה לי רקע מתאים. במהלך המסע שהיה עם הפסקות מנוחה קצרות מאוד-חגים, שבוע חופש בין מבחן לתחילת סמסטר, אילץ אותי להתמודד עם קשיים נוספים, איך משלבים במסע הארוך והמפרך את המחויבויות האישיות האחרות: ילדים, עבודה, חברים, הורים , משפחה. איך לשמור על קשר חיובי ולהמשיך במסע. בדרך פגשתי מגוון של אנשים מעניינים שלא הייתי פוגשת במסגרת אחרת, סטודנטים כמוני בקורסים, תערובת של אנשים מתרבויות שונות, השקפות עולם מנוגדות ובכל זאת למדתי שלא משנה מה דתך, אמנותך ותרבותך, כאשר רוצים אפשר לגשר על המחלוקות היומיומיות וליהנות דווקא מהשונות, ממגוון הדעות. למדתי להכיר אנשים-מרצים שהובילו אותי לעולמם הקסום ושתפו אותי ואת הקבוצה בידע הרב ובתובנות שצברו במהלך עבודתם האקדמאית, היו שנתנו ושתפו והיו פנויים לשאלות, מאיתם לקחתי ידע וגם דרך חינוך והוראה. היו גם מעטים שהיו פחות קשובים לתהליכים קבוצתיים, נראה שהם באו ללמד, באו למקום עבודה, מהם למדתי, שאם אני רוצה להוביל שינויים במערכת החינוך, עלי להבין שאצטרך להשקיע מעבר לשעות העבודה וקודם ללמוד ולהכיר את הצוות והאנשים של הארגון בו ארצה להוביל שינויים, כך יש סיכוי גבוה יותר שאצליח. היו כאלו שלמדו אותי שלמידה לא נגמרת בין כותלי הכיתה, היא ממשיכה גם מעבר לשעות הלמידה במפגש פנים אל פנים וגם דרך האמצעים הטכנולוגיים של המאה ה-21, כמו מייל, פורום ועוד.. הדרך הייתה מופלאה, בדרך אספתי לתרמיל הרבה צידה, למדתי להכיר את התפתחות היכולות הקוגניטיביות של הילדים לפי פרויד, פיאז'ה, אריקסון ועוד.. על חשיבות המשפחה, תורשה בהתפתחות הילדים ועל תפקידנו ויכולתנו כמורים להשפיע על תלמידנו למדתי בקורס "פסיכולוגיה התפתחותית של הילד", למדתי להבין תהליכים בהתפתחות החינוך במבט גלובלי ורב תרבותי בקורס "רב תרבותיות בישראל בעידן הגלובלי". איך התפתחה השפה? מדוע הילדים מתקשים בקריאה ובכתיבה יותר מאשר בשפה הדבורה? חשיבות השפה והתקשורת , תרומתה של השפה לתהליכי למידה והבניית ידע , הבנה וחשיבה למדתי בקורס "למידה וחשיבה". איך תהליכים תרבותיים, חברתיים, פוליטיים השפיעו על מבנה הקוריקולום? העקרונות הבונים את תוכניות הלימודים, חשיבה ביקורתית וכלים לבדוק תוכניות לימודים לפי מחוונים ומטרות יעד למדתי בקורס "קוריקולום למידה והוראה-מתיאוריה למעשה". לקראת סוף המסע קבלנו מבט רחב על גלי החינוך בעולם. איך אירועים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים משפיעים גם על החינוך. למדנו שתוכניות הלימודים נבנות מתוך הסביבה, התוכניות מייצגות את השקפות העולם של החברה ומנסות להגשים את המטרות הפוליטיות, חברתיות ותרבותיות של החברה על הדור הצעיר. אלו המקצועות שלמדנו במעגל החיצוני ובמעגל הפנימי למדנו על התמחות במחשבים קבלנו ידע רב בתוכניות הלימודים, בבניית תוכניות לימודים משולבי תקשוב, במיוחד שמחתי לשמוע ולהבין שהתיאוריה שהמחשב יכול להחליף אותי המורה, האדם והמחנך בכיתה לא יקרה, לפחות בזמן הקרוב, אך אני יכולה לקחת את האמצעי הטכנולוגי המשוכלל , בעל מגוון יכולות ואמצעי תקשורת שיש למחשב והאינטרנט ולהשתמש בצורה מושכלת לתכנון לימודים, להבניית ידע, לגשר ביני לבין התלמידים שנולדו לעולם הטכנולוגי ומתוקשב, לעניין את התלמידים ללמוד, לחקור, לנתח , לפתח וליצור . בעידן הגלובלי האינטרנט יכול לפתוח בפני ראייה אחרת לבחון את הדברים, לראות מה קורה בארצנו ובעולם בהקשר לחינוך ולמקצועות שאני מלמדת, גישות שונות לתקשורת ולמידה באינטרנט, ניהול בלוג, תקשורת סינכרוני ואסינכרוני, צ'ט, סקייפ, פודקאסט ועוד דרכי שיתוף ולמידה שיתופית, ההבדל בין Web 2.0 ל- Web 1.0והרבה על חשיבות שמירת כללי אתיקה באינטרנטבקורס "תקשוב ולמידה-ניהול"על עולמם המושגים של האינטרנט ועל רעיונות לשלב את האינטרנט בעבודתנו. כמורים קבלנו בקורס "שיטות וכלי חיפוש מתקדמים", התנסנו בחוויה מיוחדת בלימוד בקורס מקוון "מחקר מתקדם בחינוך", כאן הייתה התנסות מיוחדת וחדשה, בקורס אחד היינו צריכים ללמוד נושא וגם להתנסות בלמידה אחרת באמצעות האינטרנט, משימה מאתגרת במיוחד. איך מפתחים סביבות למידה מתוקשבות? אילו אמצעים טכנולוגיים ללמידה קיימים? מהו אופק? ומהו עץ הדעת? איך בונים פרויקט מתוקשב לתלמידנו ? מהו הלוח ה"חכם"? בקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" הכרה והתנסות בשפת HTML בקורס "שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבות" איך בוחרים תוכנית מתוקשבת? איך בוחרים מקורות מידע? אילו מקריטריונים יעזרו לנו לבחור משימות מתוקשבות מותאמות למטרות ויעדים? מהו מחקר פעולה ? בקורס "הערכות טכנולוגית ידע" לעולם הקסום של הדמיות ומשחקי מחשב ומחוללים העוזרים לבנות משחקים לימודיים לתלמידנו בקורס "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים" בקורס למדתי להכיר אמצעים שיעזרו לי להתקרב לעולמם של התלמידים וללמד בשפתם דרך המשחק. את התובנות והידע שצברנו היינו צריכים להראות בבלוג ובעבודת הסמינריון.
הנה עוד רגע המסע מגיע לסיומו ואני יכולה להוריד את הנעליים מלאות האבק, להסיר את התרמיל הכבד, לשבת ולנוח , כן הגעתי לסוף המסלול, אך להפתעתי גילתי שכאן לא מסתיים המסלול ויש לי עוד דרך רבה להמשיך, הגעתי רק לשער ועכשיו עלי להחליט מה לעשות עם כל הדברים שאספתי בתרמיל, למיין , לסדר להחליט מה אני לוקחת ומה אני משאירה, מה אני עושה אם כל הדברים שאספתי במסע הארוך והמייגע, כי אני צריכה לפתוח את השער! להחליט לאיזה כיוון אני הולכת? איך אני כמורה מטמיעה את מה שלמדתי אצלי בכיתה? איך אני חולקת את כל הידע שרכשתי במהלך המסע עם אחרים? איך אני יכולה להוביל ואפילו שינוי קטנטן בבית ספרי בתחום התקשוב ולמידה? ואז לפתוח את השער ולהמשיך להתמקצע וללמוד, כי בעולם גלובלי ומשתנה עלי כל הזמן להתעדכן וללמוד.
תודה רבה לכל אילו שעזרו במסע הארוך, למשפחתי שתמחה, לד"ר גילה קורץ רכזת המגמה שתמיד הייתה בשבלינו, עונה לשאלות, מעודדת, תומכת ומובילה אותנו בבטחה אל סוף המסלול. תודה לכל החברים החדשים שגילתי במהלך הלימודים בקבוצת הלמידה בפייסבוק, ענו על שאלות, עודדו , פרגנו ושיתפו. הייתה לי זכות גדולה להיות שייכת לקבוצת הלמידה.
"ליצור עולם בו מדע וטכנולוגיה הם חגיגה, עולם בו צעירים חולמים להיות גיבורי מדע וטכנולוגיה..."
דין קיימן, מייסד FIRST
השנה יצא לי לרכז פרויקט בינלאומי מיוחד הנקרא FLL- LeagueFIRST LEGO נוסד במסגרת שיתוף פעולה של FIRST ( For Inspiration and Recognition of Science and Technology ) . המטרה לעודד תלמידים מכל העולם (מ-150 מדינות) בגילאי 9-14 שנים להיחשף לעולם המדע והטכנולוגיה. האתגר ב- Food Factor, עבודת החקר השנה עסקה בנושא אקטואלי והוא היכולת לשפר את איכות המזון שלנו באמצעות מציאת דרכים למנוע את זיהומו. בניית רובוט ותכנותו, ביצוע משימות הקשורות להיגיינה במזון ועבודת החקר נעשים תוך הדגשת ערכי FLL שהם: עבודת צוות, אנחנו קבוצה, אנחנו מכבדים את הרוח של תחרות ידידותית, מה שאנחנו מגלים חשוב יותר ממה שאנחנו זוכים ועוד..
יחודו של הפרויקט, שהוא מפגיש את התלמידים עם עולמם של המבוגרים ומאפשר לתלמידים להתנסות ולרכוש כלים המתאימים לצרכים העתידים של התלמידים בעולם המבוגרים במאה ה-21. הפרויקט מפגיש את התלמידים עם עולם הטכנולוגיה המתקדם, צורך לפתור בעיות באמצעים טכנולוגיים, שימוש מושכל במחשב, ניתוח, מציאת פתרונות לא שגרתיים, פתיחות וחדשנות ובמבחר תוכנות ועבודת צוות. התלמידים מהר מאוד לומדים מתוך ההתנסות והקריטריונים של הפרויקט , שכדי להצליח הם צריכים לשתף פעולה ולחלוק במידע. למרות שבתחילת הדרך התלמידים היו משש כיתות משכבות ה' ו-ו' נראה שהמשימה העיקרית תהיה שרק יעבדו בצוות , אך המשימות המאתגרות והזמן הקצר גיבש את התלמידים.
המשימות שהתלמידים היו צריכים להתמודד נחלקים לשלושה תחומים :
רובוטיקה-בניית הרובוט והכנת כ-30 משימות ב-2.5 דקות המצריכה עבודת צוות, יכולת טכנולוגית, ניתוח, הסקת מסקנות, הבנת התוכנה ובניית תוכניות.
עבודת החקר מחייבת הבנה מדעית, זיהוי והגדרת בעיה מתחום המזון ושמירה על ניקיון או טריות המזון, תצפית, איסוף נתונים, ניתוח, הסקת מסקנות, פתרון בעיות, יזמות, חדשנות.
עבודתהצוות אפשרה לתלמידים בעלי כישורים בכתיבה, עיצוב, צילום ומחשבים לפעול יחד.
התלמידים יכלו להביעה את כישוריהם בתחומים שונים . למרות שהפרויקט נראה כאילו אינו קשור לתוכנית הלימודים , הוא מאפשרת לתלמידים להתמודד עם מיומנויות רבות ואם דרכי חשיבה בסדר גבוה וכאן גם טמונה הבעיה העיקרית, מכוון שיש מורים הרואים בכך "התלמידים לא לומדים" מכאן שהפרויקט מצריך שינוי תפיסה של מנהל בית הספר והצוות, להבדיל מפרויקטים המקובלים בביתי הספר היסודי , שבדרך כלל הפרויקט הוא של מורה או שניים בתחום תוכן מסוים, כאן הפרויקט הוא בית ספרי בגלל ההיקף הגדול והדרישות הרבות. ערכים העיקריים של הפרויקט הם עבודת צוות תוך שיתוף פעולה, מקצועיות אדיבה שבאה לידי ביטוי גם בקרב המנחים ואנשי הצוות בבית הספר, לכן יש צורך בשיתוף פעולה של כל צוות בית הספר בעידוד התלמידים, בשיחות מוטיבציה, בסיוע בתוחמי העניין ומקצוע של המורים וגם תכנון זמן בתוך המערכת הבית ספרית.שעור כפול ברובוטיקה עם מדריכה מקצועית פעם בשבוע לא יכול להספיק לפרויקט בלי קשר לתחרות, יש להוסיף בתוך המערכת שעות נוספות שיודגשו לעבודת החקר, גיבוש הקבוצה ולתרגול המשימות עם הרובוט ויכולת לעמוד מול שופטים ולהציג את תכנון הרובוט ועבודת החקר ועבודת הצוות בביטחון, משימה לא קלה לתלמידי בית הספר היסודי בגלל גילם הצעיר וחוסר הניסיון שלהם. מורכבות המשימות מצריך ליווי של מורה או מורים בשלבים השונים של הפעילות ממגוון תחומי תוכן: מדעים, טכנולוגיה, מחשבים, אומנות, שפה ועוד...
למרות כל הקשיים האינטראקציה השונה בין מורה לתלמידים בפרויקט כפי שאני הרגשתי שווה את המאמץ והקושי , לבוא ביום שישי בערב לאשכול הפיס בנס-ציונה ולראות תלמידים מוותרים על בילוי עם חברים, הורים הבאים בליל שישי לתמוך בילדים הייתה חוויה מיוחדת ומשמעותית בשבילי.
חווית הסיום –התחרות דומה לקרנבל ספורט בה התלמידים צריכים להציג את הישגיהם בפני שופטים בתחומים השונים. אני התרגשתי יחד עם תלמידי הצעירים , כאשר הם זכו לפרסים על המוטיבציה, ההשקעה הרבה שלהם , הכנת המצגות, יכולת לתאר את עבודת הצוות ועל נכונותם להמשיך להתאמן, לתרגל ולעבוד אחר שעות הלימודים.
גוגל המספקת מגוון שרותי אינטרנט מנסה לתפוש מעמד חשוב ופופולארי בתחום התקשוב על ידי פיתוח מגוון כלים לקהלים שונים ולמטרות שונות. הפעם גוגל פונה לילדים צעירים על ידי אתר "גוגלה" יוזמה ישראלית של ד"ר רנה מיכלוביץ, בנה ניר וכלתה איריס עתליה. הם יצרו סביבה סגורה ובטוחה לילדים צעירים. המטרה של "גוגלה" להכיר כלים ממוחשבים מעולם המבוגרים לילדים צעירים, כמו מייל, חיפוש מידע, גלישה באינטרנט בסביבה בטוחה וחביבה. כדי להפוך את האתר נגיש לילדים צעירים שעדיין לא רכשו את הקריאה והכתיבה יש שימוש בסמלים, איורים וקריינות.
גיליון אלקטרוני ידידותי לילדים צעירים. יכול לשמש את הגננות והמורות למדעים. מאפשר הקניית מיומנויות תצפית, איסוף נתונים והסקת מסקנות. בנוסף אפשר להשתמש בכלי לפיתוח חשיבה מתמטית: למנות, למדוד, סכום.
היום בעידן התקשורת דרך האינטרנט על ידי מיילים, twitter או Facebook יש משמעות רבה ליכולת הכתיבה. "כתוב לי" מפגיש את הילדים הצעירים עם תקשורת בכתב ומפתח אוריינות לשפה הכתובה. הילדים לומדים להכיר כללי כתיבה בסיסיים: רווח בין מילים, סימני פיסוק ועוד.. הם לומדים להכיר סוגות מתחום הספרות:כתיבת כרזה,
מכתב, הזמנה ועוד תכנים נוספים
מעולם המבוגרים. יכול לשמש את
הגננות להכנה לכיתה א' ואת המורות
לתרגול מיומנויות א-ב ושפה.
גוגל מציע מגוון אפשרויות לחיפוש מידע והפצת מידע, אך המיוחד ב"גוגלה", שהיא פרי פיתוח ישראלי של ד"ר רנה מיכלוביץ בעלת ניסיון רב בתחום הגיל הצעיר , פסיכולוגית התפתחותית, שמלאה תפקידים שונים הקשורים לגיל הרך, מפקחת, מורה במכללות, מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך והשותפים לעשייה אנשי מקצוע בתחומם : ד"ר לאה ויטנברג מאוניברסיטת חיפה החוג לגיאוגרפיה וסביבה כותבת תכנים הקשורים לכדור הארץ. מאלי דרון מנחת קבוצות מוסמכת ומטפלת בפסיכודרמה, בעלת ניסיון רב כגננת ולכן "גוגלה" מותאם לילדי ישראל ומומלץ לנסות , כי גם ילדים צעירים יכולים להשתמש בצורה עצמאית ב"גוגלה" ואין את מחסום התרבות או השפה.
"לא להקנות להם מידע, אלה לחנך להתעניין ולחפש מידע" ד"ר רנה מיכלוביץ
"יש לנו הזדמנות להראות לעולם אילו מוחות מבריקים ומקוריים יש בקרב בני הנוער בישראל .
אני קורא לבני הנוער לקחת דוגמא מחתן פרס נובל האחרון פרופ' דן שכטמן, להעז ולחשוב מחוץ לקופסא גם אם יהיו אנשים שיגידו לכם לא ייתכן, ולהציג הצעה מקורית."
מאת: שר המדע והטכנולוגיה פרופ' דניאל הרשקוביץ.
יוזמה ייחודית ללמידה שיתופית היא "יריד המדע של גוגל 1012". ביריד המדע יכולים להשתתף נערים ונערות מכל העולם מגיל 13-18. באתר הוראות רישום לתחרות.
חברת גוגל ושותפים ליוזמה לא שוכחים שהצלחת פרוייקט כזה עדיין ותמיד תהייה תלויה במורים.
"לא נוכל לעשות זאת ללא עזרתך. המורים ממלאים תפקיד קריטי
בכך שהם עוזרים לנו להעביר את אותה מסירות והתלהבות
על ידי עידוד, תמיכה ומתן השראה לאותם מדענים צעירים
ומחילים במסע שלהם לגילוי"
)2012Google (מתוך האתר של יריד המדע
לכן באתר במדור מורים- הדרכה למורים המעוניינים לשתף את תלמידיהם ביוזמה ברוכה לעידוד החשיבה המדעית.במדור יש גם מערכי שיעור מפורטים, עצות, מצגות וקישורים נוספים שיעזרו בחשיבה, ותיכנון הניסוימשאבי התלמיד, ממומנים על ידי Science Buddie
פרי שותפות לאומית בין מרכזי מדע וטכנולוגיה, מוזיאונים וארגונים נוספים ואמינים.
התלמידים יוכלו להגיש את עבודת החקר שלהם בשפתם: עברית, ערבית או רוסית
בנוסף לתחרות הרגילה של גוגל יוענק השנה פרס נוסף על ידי חברת נשיונל ג'יאוגרפיק לעבודה אחת המביאה פתרון יצירתי לבעיה חברתית סביבתית או בריאותית.
פרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל בכימיה לשנת 2009 תייצג את ישראל בצוות השופטים.
השותפים לקיומה של התחרות הן חברות מוכרות בתחום החינוך
הארגון האירופאי למחקר גרעיני סרן (CERN )מרכז חקר של החומרים מהם מורכב היקום. במקום מתקיימת תוכנית עשירה של קורסים לסטודנטים במהלך כל השנה.
חברת LEGOהמייצרת גם ערכות לגו ללימוד במוסדות החינוך.
חברת נשיונל ג'יאוגרפיק-אחד הארגונים המדעיים והחינוכיים הפועלים בעולם. חטיבה National Geographic Education
סיינטיפיק אמריקן-כתב עת אמריקאי ותיק ומוביל בתחום המדע והטכנולוגיה
בעקבות קריאת המאמר: מערכת החינוך של ישראל (מתוך אינציקלופדיה בין לאומית), ד"ר עמי וולנסקי
במסגרת הקורס סוגיות במדיניות החינוך בהנחיית פרופסור עמי וולנסקי.
מדינת ישראל שהוקמה ב-1948 הייתה מדינה קולטת עליה. יהודים שהגיעו ממאה ושלושים מדינות, מתרבויות שונות ודוברים למעלה ממאה שפות שונות. עובדות אילו העמידו את המדינה הצעירה בפני קשיים רבים, בנוסף לקושי של מציאת שפה ותרבות משותפת, גיבוש זהות לאומית ורעיונית, היא הייתה צריכה להתמודד על קיומה כמדינה מוקפת מדינות אויב, עם פערים חברתיים וכלכליים, עם הצורך לפתח ולבנות מוסדות שלטון, תעשייה, מסחר, תרבות, צבא וכמובן מערכת חינוך. למרות כל הקשיים הכלכליים, חברתיים ובטחונים וביקורת קשה על מערכת החינוך והישגי התלמידים במבחני המצ"ב והמבחנים הבינלאומיים, אפשר לראות כמה נקודות אור חשובות בחינוך. אחד החשובים, הוא חוק חינוך חובה מגיל 5 עד 18 שנים (חוק שנחקק כבר ב-1949 והורחב בהדרגה) והשנה ב-2012 הורחב שוב החוק והוא חל גם על ילדים מגיל 3 שנים. עובדה זו מאפשרת לכל ילדי המדינה ללמוד, להתפתח ולהגיע להישגים לימודים, רכישת מקצוע ומיומנויות שיתאימו לחברה מודרנית ומשתנה של המאה ה-21 ללא קשר למצב סוציאוקנומי של המשפחה. חוק חינוך חובה עד גיל 16 שנים ולימודים חינם עד גיל 18, ביטול מבחני המיון לבתי הספר העל יסודי וצעדים נוספים פתחו את שערי בתי הספר האלו למספר גדול של תלמידים ולעליה משמעותית בשיעור הזכאים לבגרות (ב-1960 רק 27 אחוז מכלל הילדים למדו בתיכון ומתוכם רק 1.6 אחוז היו זכאים לתעודת בגרות, ב-2006 הגיע מספר הלומדים ל- 107.000 תלמידים בכיתות יב' כאשר 92 אחוז מהם סיימו את הלימודים בתיכון אך רק כ-50 אחוז הצליחו לסיים את הלימודים עם תעודת בגרות) .
תעודת הבגרות מאפשרת למסיימים להמשיך וללמוד במגוון מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ ולרכוש מקצוע. למרות כל הקשיים בין בוגרי מערכת החינוך יש מדענים, הוגי דעות, אנשים יצירתיים ויוצרים. הנה כמה נתונים מתוך המאמר "מערכת החינוך של ישראל": היא במקום הראשון בעולם במדעים שימושיים, במקום השני בעולם בהישגים בתחום אסטרופיזיקה, במקום השלישי בהישגים בתחום מדעי המחשב, במקום השלישי בעולם במספר פרסומים מדעים יחסית למספר האוכלוסייה, מעמד מכובד שישראל הצליחה לשמור בעקביות במהלך השנים 1999-2003. הישגים אילו מביאים את שבע האוניברסיטאות המחקר בארצנו לכלל בקבוצה של 500 מוסדות המחקר המובילים בעולם לשנת 2005 וענף התקשורת, ידע וטכנולוגיה (ענף ה-ICT ) היה לאחד הענפים הבולטים ביצוא למדינות אחרות, הישג חסר תקדים במסגרת מדינות החברות ב-OECD (ב-2004 היה היצוא מישראל מענף ICTעשרים אחוז לעומת רק שלוש עשרה אחוז בשאר המדינות החברות ב-OECD).
האם נצליח לשמור על הישגים אילו? האם נוכל להמשיך להצמיח מדענים כמו פרופ'דן שכטמן, פרופ'עדה יונת? האם יהיה לנו אסטרונאוט ישראלי נוסף ?
כדי לשמור על ההישגים בתחום המדע והטכנולוגיה ולהגיע להישגים נוספים עלינו לפתור את הבעיות הייחודיות במערכת החינוך והם: החרדים וערבים המהווים שתי קבוצות של לומדים שמסיבות שונות לא מצליחים להגיע לבגרות מלאה, ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה ולרכוש מקצוע שיתרום לחברה הישראלית ולאיכות החיים שלהם ושיפור מצבם הסוציאוקנומי. החרדים שמיקוד הלמידה במוסדות להשכלה הם בלימודי קודש ולכן הם לא רוכשים מספיק ידע במקצועות האנגלית , מתמטיקה ומדעי המחשב. הערבים-למרות כל פעולות של הממשלה ומערכת החינוך לאפליה מתקנת בתחום החינוך עדיין יש פער בין ההישגים של ערבי ישראל לבין היהודים, אומנם פער הולך ומצטמצם בשנים האחרונות בזכות ההבנה של המנהיגות הערבית לעודד יוזמות חינוכיות לצמצום הפערים הלימודים. רק חמישים אחוז מכלל הלומדים בעל-יסודי בכיתות יב' מסיימים עם בגרות. בעיה נוספת היא מעמדם של המורים בקרב הציבור, ערעור סמכותם, עומס רב על המורים בעקבות צמצום שעות הלימוד ודרישה להישגים גבוהים של התלמידים במבחני המצ"ב והבינלאומיים ומשכורתם הנמוכה, הביאה למחסור במורים איכותיים. אתגרים אילו מחייבים את המדינה למצוא דרכים לפיתרון בעיות אילו. הפתרון צריך לכלול את המורים, התלמידים וההורים.
המורים-העלאת מעמד המורים , פתיחת אפשרות קידום למורות יוזמות, לומדות ומתעדכנות בעולם של ידע ושינויים מהירים. מצד אחד קביעת מקצועות הליבה המחייבות את המורים והתלמידים, כדי להכשיר בוגרים בעלי ידע, ביטחון עצמי ויכולת לתרום לחברה ומיומנויות חשובות בעידן הגלובליזציה ומצד שני לאפשר גמישות בתכנון תוכניות לימוד ייחודיות המותאמות לתלמידים, הקטנת עומס הבחינות, הקטנת מספר התלמידים בכיתה, כך שהמורות יוכלו להגיע לכל התלמידים ולעזור להם לשפר ולמצות את יכולתם.
התלמידים- הקטנת מבחנים ועומס על התלמידים, גמישות בבחירת מקצועות הלימוד, פתיחת אפשרויות נוספות בתיכון לצד לימודי מקצועות הליבה והלימודים העיונים ומדעים, יש לתת לתלמידים אפשרות לרכוש מקצוע כבר במסגרת העל יסודי.
ההורים-מעורבות ההורים חשובה מאוד, שיתוף פעולה עם ההורים יכולה להביא לשיפור בהישגים ובפיתוח תוכניות ייחודיות, כדי שהמעורבות תהיה חיובית יש להגביר את אימון ההורים במערכת החינוך ובמיוחד בצוות ההוראה.
התפתחות טכנולוגיית התקשורת, מחשב ואינטרנט יכולים לתרום ליצירת קהילה בבית הספר (תלמידים, מורים, הורים) לשיפור ההוראה, לשמירת הקשר בין התלמידים, מורים וההורים, התאמת תוכניות לימוד ייחודיות ליכולות, כישורים ורמת התלמידים, תקשורת שלא תלויה במבנה בית הספר בין כל הגורמים גם מעבר לשעות הלימוד, יצירת קשר איכותי, בונה ותורם להצלחת הלומדים.
שר המדע פרופ' הרשקוביץ מראיין את פרופ' שכטמן זוכה פרס נובל לכימיה "החינוך המדעי צריך להקנות בגיל הגן"
איך אפשר לטפח יזמות עממית חברתית בקרב אוכלוסייה ענייה חסרת השכלה ותרבות למידה?
איך מלמדים ילדים ומבוגרים שלא למדו בחייהם בבית הספר להיות מהנדסים? רופאים?
לרועי בונקר יליד הודו יש את התשובות.
רועי בונקר שנולד למשפחה עשירה ומבוססת בהודו היה עתיד בטוח, הוא יכל להיות דיפלומט, מורה או רופא, אך הוא בחר בדרך אחרת. רועי הקים את מכללת היחפנים-בית ספר רק לעניים. המכללה הוקמה בשנת 1972 ברג'סטן שבהודו, הכשירה יותר מ-3 מיליון אנשים לבעלי מקצוע בעולם המודרני. הצלחת המכללה היא בדרך שהוקמה ובדרך הניהול והלימוד. רועי בונקר אומנם לא מזכיר בסיפורו מושגים כמו בית ספר בניהול עצמי, תוכניות ייחודיות, תלמיד במרכז, התחדשות, שיתוף הקהילה ומושגים נוספים שמאפיינים את הגל השלישי בחינוך , שנמצאת רק בראשית דרכה בעולם המודרני. רועי בונקר: "אני רוצה להקים בית ספר שמיועד רק לעניים, מקום שישקף את מה שהעניים רואים כחשוב" וכך בשיתוף הקהילה הקים את המכללה שנבנתה על יד התושבים , שהצוות המקצועי נבחר מתוך שיתוף פעולה עם הקהילה. המורים שנבחרו היו צריכים להיות בעלי כישורים ייחודים, שיתאימו לדרישות ולצרכי בני המקום, מורים שיוכלו ללמד את המקומיים את המקצועות שהם זקוקים כדי להתפרנס ולשפר את מצבם הכלכלי, חברתי ואיכות חייכם, מקצועות שיש להם ביקוש כמו מהנדסים סולאריים, מהנדסי תנורי שמש, קודחי מים, אומנים, בנאים, נפחים, נגרים, רואי חשבון ועוד... לצד ההכשרה המקצועית בית הספר מלמד את ערכי הדמוקרטיה על ידי קיום בחירות.
בוגריו הצליחו לספק חשמל סולארית לכפרים רבים ונידחים בהודו שעד אז לא היה להם חשמל לצרכים הבסיסים ביותר, כמו חימום, בישול ותאורה.
אחד הדברים שמייחדים את בית הספר לדעתי, היא עידוד היזמות בקרב הצוות המקומי, כפי שמתאר רועי בונקר "אם אתה מחפש אתגר ועבודה אנחנו המקום בשבילך. אנחנו רוצים שתנסה ליצור את הרעיונות שלך. כל רעיון שיש לך, אתה מוזמן לבוא ולנסות אותו." אם רק נאמץ את העיקרון הזה נוכל לעודד מורים לפתח יוזמות ותוכניות לימוד ייחודיות, גם אם התוכנית לא הצליחה, היא תמיד יכולה להיות פתח לשיפור ושדרוג. היזמות תורמת לפיתוח הרגשת שייכות של המורים לבית הספר ולתלמידיו, היא מובילה לעבודת צוות, דיאלוג בין מקצועי, אכפתיות, אווירה חיובית זו מועברת על ידי הצוות לתלמידי המכללה והיא אשר מביאה לבוגרים יוזמים, אכפתיים, בעלי ביטחון עצמי והרגשת שייכות לקהילה. רועי בונקר מחנך ופעיל חברתי שהצליח להשתמש בידע המסורתי שהיה בקרב תושבי הכפרים להקנות הכשרה מקצועית מתאימה ולפתח טכנולוגיה בת קיימא תוך העצמת הנשים ושיפור מעמדם בקרב הקהילה ההודית. בואו לצפות ולהקשיב לסיפורו האישי
