האם גם בעתיד יהיו לנו מדענים שיזכו בפרס נובל כמו פרופסור דן שכטמן, פרופסור עדה יונת?

בעקבות קריאת המאמר: מערכת החינוך של ישראל (מתוך אינציקלופדיה בין לאומית), ד"ר עמי וולנסקי

במסגרת הקורס  סוגיות במדיניות החינוך בהנחיית פרופסור עמי וולנסקי.   

          

מדינת ישראל שהוקמה ב-1948 הייתה מדינה קולטת עליה. יהודים שהגיעו ממאה ושלושים מדינות, מתרבויות שונות ודוברים למעלה ממאה שפות שונות. עובדות אילו העמידו את המדינה הצעירה בפני קשיים רבים, בנוסף לקושי של מציאת שפה ותרבות משותפת, גיבוש זהות לאומית ורעיונית, היא הייתה צריכה להתמודד על קיומה כמדינה מוקפת מדינות אויב, עם פערים חברתיים וכלכליים, עם הצורך לפתח ולבנות מוסדות שלטון, תעשייה, מסחר, תרבות, צבא וכמובן מערכת חינוך. למרות כל הקשיים הכלכליים, חברתיים ובטחונים וביקורת קשה על מערכת החינוך והישגי התלמידים במבחני המצ"ב והמבחנים הבינלאומיים, אפשר לראות כמה נקודות אור חשובות בחינוך. אחד החשובים, הוא חוק חינוך חובה מגיל 5 עד 18 שנים (חוק שנחקק כבר ב-1949 והורחב בהדרגה) והשנה ב-2012 הורחב שוב החוק והוא חל גם על ילדים מגיל 3 שנים. עובדה זו מאפשרת לכל ילדי המדינה ללמוד, להתפתח ולהגיע להישגים לימודים, רכישת מקצוע ומיומנויות שיתאימו לחברה מודרנית ומשתנה של המאה ה-21 ללא קשר למצב סוציאוקנומי של המשפחה. חוק חינוך חובה עד גיל 16 שנים ולימודים חינם עד גיל 18, ביטול מבחני המיון לבתי הספר העל יסודי וצעדים נוספים פתחו את שערי בתי הספר האלו למספר גדול של תלמידים ולעליה משמעותית בשיעור הזכאים לבגרות (ב-1960 רק 27 אחוז מכלל הילדים למדו בתיכון ומתוכם רק 1.6 אחוז היו זכאים לתעודת בגרות, ב-2006 הגיע מספר הלומדים ל- 107.000  תלמידים בכיתות יב'  כאשר 92 אחוז מהם סיימו את הלימודים בתיכון אך רק כ-50 אחוז הצליחו לסיים את הלימודים עם תעודת בגרות) .

תעודת הבגרות מאפשרת למסיימים להמשיך וללמוד במגוון מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ ולרכוש מקצוע. למרות כל הקשיים בין בוגרי מערכת החינוך יש מדענים, הוגי דעות, אנשים יצירתיים ויוצרים. הנה כמה נתונים מתוך המאמר "מערכת החינוך של ישראל": היא במקום הראשון בעולם במדעים שימושיים, במקום השני בעולם בהישגים בתחום אסטרופיזיקה, במקום השלישי בהישגים בתחום מדעי המחשב, במקום השלישי בעולם במספר פרסומים מדעים יחסית למספר האוכלוסייה, מעמד מכובד שישראל הצליחה לשמור בעקביות במהלך השנים 1999-2003. הישגים אילו מביאים את שבע האוניברסיטאות המחקר בארצנו לכלל בקבוצה של 500 מוסדות המחקר המובילים בעולם לשנת 2005 וענף התקשורת, ידע וטכנולוגיה (ענף ה-ICT ) היה  לאחד הענפים הבולטים ביצוא למדינות אחרות, הישג חסר תקדים במסגרת מדינות החברות ב-OECD (ב-2004 היה היצוא מישראל מענף ICT  עשרים אחוז לעומת רק שלוש עשרה אחוז בשאר המדינות החברות ב-OECD).

         האם נצליח לשמור על הישגים אילו? 
         האם נוכל להמשיך להצמיח מדענים כמו פרופ' דן שכטמן, פרופ' עדה יונת? 
         האם יהיה לנו אסטרונאוט ישראלי נוסף ?

כדי לשמור על ההישגים בתחום המדע והטכנולוגיה ולהגיע להישגים נוספים עלינו לפתור את הבעיות הייחודיות במערכת החינוך והם: החרדים וערבים המהווים שתי קבוצות של לומדים שמסיבות שונות לא מצליחים להגיע לבגרות מלאה, ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה ולרכוש מקצוע שיתרום לחברה הישראלית ולאיכות החיים שלהם ושיפור מצבם הסוציאוקנומי. החרדים שמיקוד הלמידה במוסדות להשכלה הם  בלימודי קודש ולכן הם לא רוכשים מספיק ידע במקצועות האנגלית , מתמטיקה ומדעי המחשב. הערבים-למרות כל פעולות של הממשלה ומערכת החינוך לאפליה מתקנת בתחום החינוך עדיין יש פער בין ההישגים של ערבי ישראל לבין היהודים, אומנם פער הולך ומצטמצם בשנים האחרונות בזכות ההבנה של המנהיגות הערבית לעודד יוזמות חינוכיות לצמצום הפערים הלימודים. רק חמישים אחוז מכלל הלומדים בעל-יסודי בכיתות יב' מסיימים עם בגרות. בעיה נוספת היא מעמדם של המורים בקרב הציבור, ערעור סמכותם, עומס רב על המורים בעקבות צמצום שעות הלימוד ודרישה להישגים גבוהים של התלמידים במבחני המצ"ב והבינלאומיים ומשכורתם הנמוכה, הביאה למחסור במורים איכותיים. אתגרים אילו מחייבים את המדינה למצוא דרכים לפיתרון בעיות אילו. הפתרון צריך לכלול את המורים, התלמידים וההורים.

המורים-העלאת מעמד המורים , פתיחת אפשרות קידום למורות יוזמות, לומדות ומתעדכנות בעולם של ידע ושינויים מהירים. מצד אחד קביעת מקצועות הליבה המחייבות את המורים והתלמידים, כדי להכשיר בוגרים בעלי ידע, ביטחון עצמי ויכולת לתרום לחברה ומיומנויות חשובות בעידן הגלובליזציה ומצד שני לאפשר גמישות בתכנון תוכניות לימוד ייחודיות המותאמות לתלמידים, הקטנת עומס הבחינות, הקטנת מספר התלמידים בכיתה, כך שהמורות יוכלו להגיע לכל התלמידים ולעזור להם לשפר ולמצות את יכולתם.

התלמידים- הקטנת מבחנים ועומס על התלמידים, גמישות בבחירת מקצועות הלימוד, פתיחת אפשרויות נוספות בתיכון לצד לימודי מקצועות הליבה והלימודים העיונים ומדעים, יש לתת לתלמידים אפשרות לרכוש מקצוע כבר במסגרת העל יסודי.

ההורים-מעורבות ההורים חשובה מאוד, שיתוף פעולה עם ההורים יכולה להביא לשיפור בהישגים ובפיתוח תוכניות ייחודיות, כדי שהמעורבות תהיה חיובית יש  להגביר את אימון ההורים במערכת החינוך ובמיוחד בצוות ההוראה.

התפתחות טכנולוגיית התקשורת, מחשב ואינטרנט יכולים לתרום ליצירת קהילה בבית הספר (תלמידים, מורים, הורים) לשיפור ההוראה, לשמירת הקשר בין התלמידים, מורים וההורים, התאמת תוכניות לימוד ייחודיות ליכולות, כישורים ורמת התלמידים, תקשורת שלא תלויה במבנה בית הספר בין כל הגורמים גם מעבר לשעות הלימוד, יצירת קשר איכותי, בונה ותורם להצלחת הלומדים.

שר המדע פרופ' הרשקוביץ מראיין את פרופ' שכטמן זוכה פרס נובל לכימיה 
"החינוך המדעי צריך להקנות בגיל הגן"