בעקבות קריאת המאמר "הדיאלקטיקה שבין ביזור למרכוז במערכת החינוך בישראל" פרופסור עמי וולנסקי במסגרת הקורס-סוגיות בחינוך.
על סדר היום-מבחנים הבינלאומיים בבתי הספר
מבחנים בין לאומים הם למעשה מחקרים רחבי היקף -האומנם?
_____________________________________________________________
המאמר מתאר את המתח בין מגמת המרכוז לבין מגמת ביזור סמכויות במערכת החינוך ובמילים אחרות המאמר מתאר את התהליכים והשינויים במערכת החינוך במדינת ישראל מקום המדינה ועד היום. הצורך בריכוז סמכויות בידי המדינה בראשית הדרך לא התאימה ככל ששנות המדינה הראשונות עברו . הריכוזיות הרבה של החינוך בידי הממשלה ומשרד החינוך בתחומים רבים: טכניים , ערכים, פדגוגיים וניהולים של בתי הספר לא השאירה אפשרויות של תכנון, יזמות ושינויים בקרב הרשויות המקומיות , מנהלי בתי הספר וצוות המורים. היא הביאה למרירות ואדישות בקרב צוות ההוראה, לכך נוספו גורמים נוספים כמו דחיקת חשיבות החינוך במערכת הפוליטית, פיקוח וויסות המערכת על פי הנחיות ונהלים שלא נתנו אפשריות לגמישות ויוזמות. סיבות אילו הביאו לשינוי הגישה מריכוזיות לביזור סמכויות לרשות המקומית ובתי הספר. הענקת אוטונומיה לבתי הספר סללה את הדרך לבתי הספר קהילתיים בניהול עצמי המקובלים גם היום .
בבתי ספר קהילתיים בניהול עצמי שותפים המנהל וצוות ההוראה, התלמידים וההורים בעשייה החינוכית. האוטונומיה מאפשרת לבתי הספר להגדיר את יעדי החינוך באמצעות "אני מאמין" בית ספרי שמגובש ונבנה בשיתוף הקהילה. היא מעניקה למנהל והצוות החינוכי גמישות בתכנון הפדגוגי והוספת תכנים ותוכניות העשרה, בחירת צוות החינוכי, דרכי סיוע והכוון לתלמידים , שמעל יש את המטרייה של משרד החינוך והמטרה להשיג את היעדים הנדרשים לפי הסטנדרטים במקצועות הליבה: שפה, מתמטיקה, מדעים ואנגלית. לכאורה נראה הדבר פתרון אידיאלי העומד בטווח בין ריכוז לביזור סמכויות במערכת החינוך. כדי להשיג את יעדי משרד החינוך ופיקוח על בתי הספר בניהול עצמי פותחו מבחנים ארציים הבוחנים את רמת הידע הנדרש מהתלמידים ובשנים האחרונות נוספו גם מבחנים בינלאומיים.
אך האם בתי הספר הקהילתיים בניהול עצמי השיגו את יעדם? האם הם אפשרו עידוד ופיתוח תוכניות מיוחדות המותאמות לקהילה? האם הרחבת סמכויות בית הספר והמנהל הביאו לעידוד ופיתוח תוכניות לימוד מקוריות על ידי צוותי בית הספר?
כלי המדידה והערכה של בתי הספר בעלי אוטונומיה , כלומר המבחנים הלאומיים, לדוגמא: המצ"ב (של רשות הארצית למדידה והערכה בחינוך) והמבחנים הבין לאומיים : PISA, OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) ובעיות תקציב משמשים כחישוקים המונעים מבתי הספר הקהילתיים בניהול עצמי לצמוח וליישם חדשנות ויוזמות חינוכיות של הצוות. חדשנות ויוזמות מותאמות לאוכלוסייה, לערכי החברה והתרבות של קהילת בית הספר, לשונות של התלמידים. פיתוח של תוכניות לקידום הישגי התלמידים לפי תחומי עניין וחוזקות ומענה לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים בקהילה. ריבוי המבחנים והערכות שמטרתם המקורית הייתה תכנון יעיל של המשאבים הבית ספריים, שיפור הישגי התלמידים, שיפור האקלים בבית הספר ופיתוח קשרים חיובים בין הצוות והתלמידים יצרו תחרות בין בתי הספר להצלחה במימדי המבחנים. הכנות למבחנים לא מאפשרים מרחב פעולה ויזמות בקרב הצוות ומנהל בית הספר למרות האוטונומיה.
פרופסור יולי תמיר שהייתה שרת החינוך ( 2009-2006 ) במאמר "פדגוגיה בנקאית , מה עושים המבחנים הבין לאומים לחינוך " טוענת שאוטונומיה לא הצליחה להשיג את יעדה בשל פרשנות שונה של מושג אוטונומיה. היא עושה הבחנה בין שתי תפיסות שונות לאותו מושג "אוטונומיה"
- אוטונומיה מרוכזת בידי רשות המקומית והמנהל. היא כוח המאיים על צוות ההוראה.
היא הביאה לריבוי מבחנים ועידוד המורים להוביל את התלמידים להצלחה על ידי הענקת גמולים חיוביים ושליליים (קבלת עבודה--------- פיטורין). מעודדת תחרותיות בין בתי הספר .
- אוטונומיה של צוות הוראה "היוצרים את החוויה החינוכית עצמה." אוטונומיה המעודדת יצירתיות בקרב המורים ורצון להתנסות ולשנות את דרכי ההוראה. מעבירה למרכז את התלמידים והשונות בין התלמידים ופיתוח כישוריהם הייחודים.
מכאן עד אשר לא יעשה שינוי מהותי בניהול האוטונומיה בבית ספר והקטנת מספר הבחינות החיצוניות, הפנימיות ומבחנים הבינלאומיים, שלדעתה של פרופסור יולי תמיר מטשטשים את התרבות ולאומיות של החברה, במקרה הזה של תלמידי ישראל . אותה חוויה שמחברת אותנו אזרחי המדינה לארץ . הצלחתם של התלמידים במבחנים תתרחש כאשר לבתי הספר יהיה אוטונומיה אמיתית בתחום הפדגוגי והחינוכי , שתאפשר מרחב פעולה לצוות ההוראה לא יתרחש שינוי משמעותי במערכת החינוך. מטריד אותי ביותר המחשבה שהתלמידים לא ירכשו את הכלים המתאימים להיות אזרח אכפתי, בעל שייכות לסביבה ולמדינה, בוגר בעל אסטרטגיות ומיומנויות פתרון בעיות וקבלת החלטות לבעיות שמזמנות העולם המודרני.
על סדר היום-מבחנים הבינלאומיים בבתי הספר
מבחנים בין לאומים הם למעשה מחקרים רחבי היקף -האומנם?
_____________________________________________________________
מאמר "פדגוגיה בנקאית , מה עושים המבחנים הבין לאומים לחינוך" , עמ' 38-52, פרופסור יולי תמיר, הד החינוך- אל המאה ה-21 גיליון 2 , כסלו תשע"ב, דצמבר 2011
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה