"רעיונות כמוהם כזרעי לוטוס; הם אינם הופכים לרדומים אלא כדי לפרוח טוב יותר."

"רעיונות כמוהם כזרעי לוטוס, הם אינם הופכים לרדומים אלא כדי לפרוח טוב יותר." פאטו דיום, סופרת סנגלית



יום שבת, 14 במאי 2011

אלפים נמלטו מרומא

אלפים נמלטו מרומא בגלל שמועה שתיחרב ברעש

מאת: מערכת וואלה! חדשות
יום רביעי, 11 במאי 2011, 9:48
מתוך אתר אוולה-חדשות http://news.walla.co.il/?w=/14/1822251

גל שמועות שהופץ באינטרנט במאי 2011 הביא לאלפים לעזוב את ברומא. השמועה הייתה שסייסמולוג ידוע , רפאל בנדנדי (נפטר ב-1979) חזה, כי בירת איטליה תיחרב ב-11 במאי השנה גרם לבהלה גדולה בקרב  התושבים והתיירים שבעיר. למרות שהשמועה לא הייתה מבוססת, כפי שטענו החוקרים האחראים על מחקריו של הסיסמולוג הנודע. השמועה יצרה בהלה בעיר אנשים רבים לא הגיעו למקום עבודתם וחלקם אף יצאו מהעיר.
בתקופה האחרונה אנחנו שומעים יותר ויותר על השפעתה ההולכת וגוברת של הרשת החברתית-פייס בוק.
בינואר 2011 היינו עדים למהפכה במצרים, שלפייס-בוק היה חשיבות רבה
על היכולת לארגן הפגנות ענק ברחובותיה של מצרים ובכיכר א-תחריר במרכז קהיר.
השאלה האם מארק אליוט צוקרברג שהקים את פייס בוק התכוון לכך?
ואני חושבת שלא.
השאלה הנשאלת האם באמת לתת לרשת החברתית כוח כה רב?..
האם הדבר לא יוביל לאנרכיה?
באילו נושאים הרשת החברתית יכולה לתרום?
מתי צריך להגביל את כוחה של הרשת החברתית?
אני חושבת שאנחנו בתוך תהליך, וקשה לנו להיות אובייקטיבים , מצד אחד הפייס בוק מאפשר יצירת קשרים חוצה גבולות, דת ותרבות .

הרשת החברתית מסייעת לנו האזרחים לשתף ולהשתתף. לגייס שותפים לאקטיביזם חברתי ,

 לפנות לנבחרי העם אחת הדוגמאות הבולטות , נשיא ארה"ב –ברק אובמה כשנבחר לנשיא ארה"ב ונכנס לבית הלבן פתח דף פייס בוק.
דרך הדף בפייס בוק אזרחי ארצות הברית ועולם יכולים לראות תמונות וללמוד על סדר היום של הנשיא להגיב ולשאול שאלות. גם מדינת ישראל הכירה בעוצמתה של הרשת החברתית  וכבר ב-2010 הממשלה גייסה אנשי מקצועה בנושא ואישרה ששה מיליוני שקלים לעניין, סכום לא קטן שהיה עוזר מאוד לשפר למשל את מערכות החינוך בארץ.  (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3853942,00.html)
בואו נזכור שלרשת החברתית הגדולה בעולם, יש גם צדדים חיובים רבים בשמירה על קשרים חברתיים , ביצירת קבוצות עניין , בגיוס תומכים, במציאת חברים, אך היא טומנת סכנות רבות. אחת הסכנות היא הזהות הכפולה, היכולת ליצור פרופיל אישי "לא אמיתי" כמו שארעה במקרה הקשה ב-2003 . אמנה מונה , בת 24 מנביר נבאללה , יצרה קשר עם אופיר רחום נער בן 16 דרך הפייס בוק. פיתתה אותו להיפגש עימה בירושלים, במהלך הפגישה היא וחבריה רצחו את אופיר. הקשר בין השניים שבאים ממקומות גיאוגרפים ותרבותיים שונים לא היו מצליחים להתקיים אלא  רק בזכות הפייס בוק.
 בעיה נוספת שצעירים של היום רואים בפייס בוק כלי תקשורת עקרי דרכו הם נוהגים לשתף את חבריהם בפעילויות השונות שלהם. במרץ 2003 מבצע בשטחים בוטל מחשש לחיי החיילים, מכוון שחייל כתב ברשת חברתית כי הוא והגדוד שלו יוצא לפעילות  בכפר פלסטיני.
חשוב גם להתייחס לכוח הרב של הרשת החברתית שבה חברים מעל 90 מליון בני-אדם. דוגמה מהתקופה האחרונה היא הצלחתו של המהנדס אחמד מאהרי בן ה-25  לארגן הפגנת ענק במצרים בזכות הרשת החברתית. הוא הצליח להוציא לרחובות מצריים  80.000 משתתפים באפריל 2011 שהביאה לבסוף לנפילת המשטר של הנשיא מוברק שכהן בתפקיד כבר 30 שנים.
היום יותר מתמיד ברור שיש לעורר דיון שבעקבותיו יתקבלו חוקים המסדירים את הפעילות של הרשת החברתית הגדולה בעולם, כך שתמנע מגורמים קיצונים או מגורמים היכולים לסכן את ביטחונה או לערער את
הדמוקרטיה במדינה. שתגן על האזרחים ותשמור על שלומם ואולי בינתיים יש ליצור קוד אתי בין החברים
המשתתפים ברשת החברתית.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה